מרכז סמי סגול למחקר יישומי במדעי המוח

על המרכז

מרכז סגול למחקר יישומי במדעי המוח הוא מרכז מחקרי ייחודי הפועל במסגרת בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, בהקמתה וניהולה של ד"ר נאוה לויט בן-נון.

המוטיבציה להקמת המרכז נבעה מהאבחנה שהחלטות מקצועיות, ציבוריות ופוליטיות שיש להן השפעה מכריעה וארוכת טווח על התפתחות ותפקוד המוח ועל בריאות ורווחה נפשית ברמה האישית והחברתית, מתעלמות מהידע הרב שנצבר בשנים האחרונות לגבי תפקוד המוח והפסיכולוגיה האנושית, ולפעמים אף מנוגדות להבנות הנגזרות מידע זה.

למדעי המוח יש יכולת לתרום בצורה משמעותית לקידום הבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ומבוגרים כאחד, ולפיתוח מיומנויות מנטליות מיטביות שמאפשרות רווחה אישית וחברתית גדולה יותר. אנו, חוקרי המרכז, מאמינים כי לחוקרי מוח יש לא רק את היכולת, אלא אף את האחריות לרתום את הפוטנציאל האדיר של חקר המוח לקידום מטרות חברתיות. אנו פועלים מתוך תחושת מחויבות עמוקה לתפקידנו החברתי כמדענים ושואפים להפוך את מרכז סגול לא רק למכון מחקרי מוביל בתחום מדעי המוח, אלא למודל ייחודי הממחיש שניתן לחבר בהצלחה בין מגדל השן האקדמאי ובין הקהילה.

למה דווקא אנחנו?
מרכז סגול, בהיותו מרכז למחקר מוח מחזיק בידע ייחודי שאינו קיים אצל ארגונים חברתיים אחרים. אנשי המרכז הינם חוקרי מוח פעילים ומרצים מבוקשים אשר מתמחים בתרגום ממצאי מדעי המוח והפסיכולוגיה לשפה יומיומית, מובנת ונגישה לכל וביישום תובנות שעולות ממחקרי המוח בעשייה חינוכית וטיפולית.
שני תחומי הפעילות העיקריים של המרכז הם מחקר מוח ופעילות חברתית בתחום ה-Neuroeducation.


מחקר מוח
מרכז סגול עוסק בחקר איכויות המקדמות בריאות מוחית ונפשית. כיום, המחקר מתמקד באיכויות הבאות: עמידות מוחית, אינטראקציה בינאישית, מודעות עצמית והפניית קשב פנימית באמצעות תרגולי מוח כגון קשיבות (מיינדפולנס, mindfulness) ומטהה (Loving Kindness).

עמידות מוחית (brain resilience): קידום ההבנה לגבי עמידות ופגיעות מוחית וכן פיתוח כלים לאיתור מוקדם של פגיעות מוחית
אנו משתמשים בכלי מחקר שונים כגון EEG (אלקטרואנצפלוגרפיה, א.א.ג) וגריה מגנטית חוצת-גולגולת (TMS, trans magnetic stimulation), אשר מאפשרים איסוף של נתונים כמותיים המייצגים את היכולת המוחית להתמודד עם לחצים חיצוניים. כמו כן הם מאפשרים לזהות מאפיינים של מוח יציב לעומת מוח רגיש.

אינטראקציה בינאישית מנקודת מבט ביולוגית: פיתוח כלים ומערכי מחקר למדידת ההשפעות הפיזיולוגיות והמוחיות של אינטראקציות בינאישיות
אנו משתמשים בכלים שונים המבוססים על איסוף מדדים של המערכת האוטונומית כגון קצב לב והזעה, וכן על נתוני הדמיית מוח מגנטית תפקודית (functional magnetic resonance imaging, fMRI), על מנת להבין כיצד ואילו אינטראקציות בינאישיות משפיעות לטובה על המערכת הביולוגית ולחילופין, אילו אינטראקציות מהוות גורם מערער והרסני. במסגרת המחקר, אנו מנסים לפתח כלים שישפרו אינטראקציות חברתיות בקרב אנשים עם אוטיזם.

מודעות עצמית והפניית קשב פנימית: ההשפעה של תרגולי מיינדפולנס (mindfulness) ותרגולי מטהה (Loving Kindness)
במחצית המאה האחרונה קיים עניין רב בתרבות המערבית בדרכי החשיבה וההתבוננות שמציעות המסורות הרחוקות במזרח אסיה. במיוחד, קיים עניין בקרב קהילת המטפלים בדרכי ההתמודדות עם מצוקה וכאב על פי הדרך הבודהיסטית. בשלושת העשורים האחרונים התפתחו גישות טיפול מבוססות מדיטציה שנועדו להתמודד עם מצבי מצוקה וקושי נפשי או גופני כגון כאב, חרדה ודיכאון, או שנועדו להכשיר מטפלים המסייעים לאנשים הסובלים מקשיים אלה. במקביל, בעשור האחרון אנו עדים לגל של התעניינות מדעית בתחום המחקרים המוחיים מבוססי המדיטציה, ובעיקר טכניקת המיינדפולנס.

במסגרת המרכז, אנו חוקרים כיצד תרגולי מוח מבוססי מיינדפולנס ומטהה (Loving Kindness) תורמים לרווחה אישית ונפשית ולפיתוח איכויות חיוביות כמו אמפטיה, יכולות קשב וריכוז, ויסות רגשי ועוד.

Neuroeducation
Neuroeducation (נקרא גם educational neuroscience) הוא תחום חדש במדעי המוח שמטרתו לגשר בין ידע מחקרי לגבי התפתחות ותפקוד המוח לבין ידע מחקרי לגבי פדגוגיה. העוסקים בתחום זה הם חוקרי מוח (neuroscientists), חוקרים בתחום הקוגניציה (cognitive neuroscientists), פסיכולוגים חינוכיים, פסיכולוגים התפתחותיים, חוקרים בתחום החינוך והפדגוגיה, חוקרים בתחום של טכנולוגיות למידה ועוד. המטרה העליונה של חוקרים בתחום ה-neuroeducation היא ליישם את הידע המחקרי – אמפירי במערכות חינוכיות, מינקות ועד בגרות. שיתוף הפעולה בין מחקר מוח למחקר חינוכי כבר מניב תוכניות לימוד מבוססות-מדע (science-based) שמיושמות בכיתות הלימוד ומקדמות את רווחתם הנפשית והמנטלית של תלמידים ומורים כאחד.

שאלות מחקר מייצגות מתחום ה-Neuroeducation

 כיצד ילדים רוכשים שפה מדוברת וכתובה, מהו הבסיס המוחי של ליקויי למידה בתחום זה?
 כיצד ילדים מפתחים כישורים מספריים, מהו הבסיס המוחי של ליקויי למידה בתחום זה?
 כיצד ילדים מפתחים כישורים תנועתיים (מוטוריים) ותחושתיים (סנסוריים) והחשיבות של כישורים אלו ללמידה וקוגניציה?
 כיצד יכולות רגשיות מפותחות תורמות לבריאות נפשית ומנטלית, מה קורה כשיש בעיות בויסות רגשי?
 כיצד עובדות מערכות הקשב (attention) והויסות/בקרה (executive control) שלנו, מה קורה כשהן לא פועלות כהלכה?
 כיצד ניתן לטפח איכויות מנטליות שונות כגון קשיבות, סובלנות, כבוד הדדי, אמפטיה, חמלה, נדיבות ועוד?

Neuroeducation במרכז סגול

מרכז סגול שם לו למטרה לקדם את תחום ה-neuroeducation בארץ. אנו פועלים:

לקדם שילוב של קורסים אודות המוח בתוכניות הכשרה של מורים, יועצים חינוכיים, מנהלים, פסיכולוגים חינוכיים וכל אדם העוסק בתחום החינוך או בריאות הנפש.

לפתח ולהטמיע בבתי-ספר תוכניות חינוכיות ותוכניות התערבות שמבוססות על הידע שנצבר בתחום מדע המוח לקידום של חינוך איכותי. תוכניות אלו ישימו דגש על טיפוח החוזקות (strengths) של כל תלמיד ותלמיד, חיזוק העמידות וטיפוח של איכויות המקדמות בריאות נפשית ומנטלית כגון קשיבות, סובלנות, כבוד הדדי, אמפטיה, חמלה, נדיבות ועוד.

להפיץ את הידע שנצבר בדבר טיפוח היכולות המנטליות השונות שתורמות לבריאות נפשי ומנטלית בקרב ציבורים נרחבים, בין היתר באמצעות קידום תרגולי קשיבות דרך מרכז מודע.

לתרגם את הידע המדעי בתחום חקר המוח לשפה פשוטה ונגישה על מנת להעלות את המודעות לחשיבות של neuroeducation בקרב הורים, מחנכים ואנשי טיפול, אך גם בקרב ילדים ובני-נוער. אנו מאמינים כי חשוב שכל אדם, בכל גיל, יבין את עקרונות הפעולה של המוח, ובעיקר את השפעת האינטראקציה בין המוח לסביבה על בריאות נפשית ומנטלית.

להקים מועצה לאומית שתהווה גוף מייעץ מקצועי לקובעי מדיניות ומקבלי החלטות בתחום החינוך ובריאות הנפש. אנו מאמינים כי תובנות מחקר המוח ובעיקר מתחום ה-neuroeducation יכולות לתרום רבות לתכנון לאומי ארוך טווח במערכות החינוך והרווחה של תושבי מדינת ישראל. מועצות כאלו כבר פועלות בהצלחה במדינות שונות בעולם (למשל בארה"ב).