{img height="1" width="1" style="display:none" src="https://www.facebook.com/tr?id=773825159414400&ev=PageView&noscript=1" />

פסיכולוגיה חיובית בבתי ספר- תכניות התערבות דו שנתית

 

התכניות של "מיטיב" מספקות כלים וטכניקות המותאמים לאנשי חינוך, תלמידים והורים. אנחנו מלמדים את המשתתפים כיצד לשלב את הכלים האלה בתוך חיי היומיום שלהם לשיפור תחושת ההנאה והמשמעות ולטיפוח היושרה, החמלה וההצלחה.

 

הנחת היסוד שברקע התכניות שלנו היא שארגונים חינוכיים – גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים מניחים תשתית של הזדמנות לתרום לאיכות החיים הכללית של הלומדים בהם ושל הקהילה אשר בה הם גדלים.

 

התכניות שלנו – המבוססות מצד אחד על מחקרים מקיפים בפסיכולוגיה ובתחומים אחרים ומצד שני על פילוסופיות שפותחו ברחבי העולם במשך שנים רבות – כוללות שלושה מרכיבים: שמחת חיים, מוסר והצלחה. מרכיבים אלו יוצרים בסיס איתן לבניה של תוכנית לימודים מקיפה. מחקר מדעי בתחום החינוך והפסיכולוגיה הוכיח כי ניתן ללמוד וללמד מרכיבי ליבה אלה.

 


במושג אושר נכללים משמעות והנאה: אדם מאושר חוֹוֶה תחושה של קיום מטרה בחייו ונהנה מרגשות חיוביים.

 


במושג מוסר נכללים יושר וחמלה המבוססים על כלל זהב: אדם שרמת המוסר שלו גבוהה הוא נאמן לעקרונותיו כאשר הוא פועל בטוב לב ונדיבות כלפי הזולת – וכלפי עצמו.

 

 

המושג הצלחה כולל הגשמת מטרות ופוטנציאל (יכולת אישית) – אנשים מצליחים הופכים, בדרך כלל, את חלומותיהם למציאות על ידי מימוש הפוטנציאל שלהם בדרכם המקצועית, האקדמית, או האישית שבחרו.

 


 
 
 

תכניות התערבות בבתי הספר

 

מיטיב מפתחת ומיישמת תכניות התערבות במוסדות חינוך על ידי יישום תהליך בן שני שלבים:
1. מרכז מיטיב מכשיר את המורים.

2. המורים מכשירים את תלמידיהם.

•​

המנחים של מיטיב מעבירים תכוניות התערבות בבתי הספר לאנשי חינוך (מורים, יועצים, כגון: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים). צוותי החינוך בבית הספר משתתפים בתהליך הכשרה בן 30 שעות אקדמיות לשנה, הפרוסות לאורך 15 מפגשים, אחת לשבועיים במשך שנה (60 שעות אקדמיות למשך שנתיים). התכנית מציידת את המחנכים בכלים מעשיים להטמעת השינוי בתלמידים ובקידום רווחתם בחייהם הפרטיים ובכיתות הלימוד שלהם.

• ​

המחנכים יקבלו תכנית לימודים עם מערכי שיעור מפורטים וחומרים תומכים (DVD המכיל מצגות PowerPoint, סרטים וסרטונים) ליישום התכנית בכיתותיהם.

• ​

 מפגש בבית ספר יסודי או בגן ילדים הוא בן ארבעים וחמש דקות, כל מפגש בחטיבה יארך 90 דקות.

• ​​ מיטיב מחדירה את השפה של הפסיכולוגיה החיובית כחלק בלתי נפרד מתרבות בית הספר.​


מרכז מיטיב כחלק מהמרכז הבינתחומי בהרצליה גם מעביר מחקר מקיף הבודק את היעילות של ההתערבות בבתי הספר המשתתפים בתכנית, המחקר נערך באישור מדען ראשי לפני ואחרי ההתערבות. נתוני כל מחקר הם אנונימיים לחלוטין וישותפו עם בית הספר הנחקר. עד כה, תכנית ההתערבות יצרה תוצאות מרשימות בקרב משתתפי התכנית.

 

מהדורה הניתנת להדפסה של תוצאות המחקר ניתן להוריד כאן.

מהדורה הניתנת להדפסה של עלון תכנית ההתערבות שלנו בבתי הספר ניתן להוריד כאן. אם הינך מעוניין/נת להכניס את תכנית ההתערבות של מיטיב לבית הספר שלכם אנא מלא/י את הטופס הבא:
 צור קשר.





 

 
 
 
 

1. מבוא לפסיכולוגיה חיובית

לאורך ההיסטוריה האנושית עסקו אנשי דת, מדע ורוח בשאלת האושר האנושי. כשאנו פונים לעולם המחקר בפסיכולוגיה בכדי לחפש תשובה מדעית  לשאלה זו, מגלים אינספור רעיונות, כלים ויישומים, שעשויים לקדם את אושרנו ורווחתנו הנפשית כפרטים וכקבוצות. מרבית הרעיונות הללו מרוכזים בשדה מחקרי צעיר יחסית בעולם הפסיכולוגיה, שמכונה פסיכולוגיה חיובית. פסיכולוגיה חיובית עוסקת בתפקוד המיטבי של אנשים וקבוצות, ובגורמים המקדמים רגשות חיוביים, תכונות חיוביות, מימוש עצמי והצלחה. בעשור האחרון זכתה הפסיכולוגיה החיובית לצמיחה מואצת ופופולאריות גבוהה בעולם המחקר ובעולם היישומי- בתחומי החינוך והטיפול ובתחום הארגוני. מפגש המבוא בתוכנית חושף את המשתתפים לתמצית מרוכזת של מרכיבי הליבה, הרעיונות והנחות היסוד של הפסיכולוגיה החיובית, המהווים את התשתית לתוכנית כולה.​

2. שינוי הינו אפשרי- הלכה למעשה

ילדים מרבים לחלום. הם מדמיינים שיום אחד יהיו מישהו אחר לגמרי ומשנים חדשות לבקרים את חלומותיהם. במידה מסוימת, המתח בין מה שאנחנו רוצים להיות לבין מי שאנחנו, מלווה אותנו במהלך כל חיינו . למרות זאת, בגילאי ההתבגרות והבגרות, הולכת ומתחזקת  תחושה של זהות, ויחד עמה השלמה עם המגבלות והאילוצים שמכתיבות נסיבות חיינו והאפשרויות המציאותיות של כל אחד מאיתנו. המפגש חושף את כוחה של האמונה בשינוי, בהציגו התערבויות חינוכיות מבוססות מחקר מרחבי העולם שחוללו שינויים חיוביים מרחיקי לכת בקרב תלמידים ומורים. באמצעות מקרה הבוחן יזוהו אלמנטים חשובים לתהליכי השגת שינויים בחיינו.​

3. הרשות להיות אנושי

הנחה בסיסית בתיאוריה, במחקר ובפרקטיקה הקלינית בתחום ויסות הרגשות היא שחשוב לעבד ולהתמודד עם רגשות שליליים. כך לדוגמא, היכולת לבטא ולעבד רגשות שליליים בעקבות אירוע לא נעים נמצאה קשורה למגוון תוצאות חיוביות ברמה הגופנית והנפשית. למרות זאת, אנשים רבים מעדיפים להסתיר את הרגשות השליליים שבתוכם, ובוחרים במנגנונים נפשיים שונים המקהים ומצמצמים את מקומו של הרגש השלילי. השלמה היא דרישה מוקדמת לחיי רגש בריאים ואותנטיים. כשאנו משלימים עם רגשותינו, ומקדמים בברכה את האנושי שבתוכני, נפתח מרחב נפשי שבתוכו אנו יכולים להרגיש את מגוון הרגשות הקשורים לחוויה. המפגש עוסק ביכולת לאפשר לעצמנו את הרשות ואת המרחב להרגיש ולבטא את כל טווח הרגשות האנושיים. ​

4. רגשות חיוביים

גישת ההרחבה והבניה של רגשות חיוביים (The Broaden-and-Build Theory of Positive Emotions) טוענת שרגשות חיוביים מסוימים, בתוכם נכללים-  שמחה, עניין, סיפוק, גאווה ואהבה-  מרחיבים את רפרטואר המחשבות והפעולות, ובונים את משאביו הגופניים, האינטלקטואלים, החברתיים והנפשיים של האדם.  מחקרים רבים מעידים כי חוויות הכוללות רגשות חיוביים בעוצמה גבוהה  מקדמים יצירתיות, ידע רחב יותר, עמידות, השתלבות חברתית ובריאות פיזית. המפגש  עוסק ב"ערך במציאת הערך" ותרומתם של רגשות חיוביים להשגת צמיחה פסיכולוגית ושיפור הבריאות הנפשית והפיזית.​

5. מאמונות למציאות

הרעיונות כי "מילים יוצרות עולמות" (words create worlds) ו"מחשבות בוראות מציאות" זכו לעניין מחקרי רב בספרות הפסיכולוגית במאה השנים האחרונות. מחקרים איתרו מכניזמים ומשתנים בסיסיים המסבירים את היכולת להפוך אמונות למציאות ביניהם: ציפיות חיוביות, אופטימיות ותקווה, מיקוד, פרשנות חיובית של אירועים ודפוסי חשיבה גמישים. המפגש עוסק בגישות תיאורטיות הדנות בקשר בין אמונות למציאות, ודן ביישומיהן בקונטקסט האישי והחינוכי.​

6. בוחרים במה להתמקד - Focusing

בחיי היום יום אנשים חווים אינספור הצלחות וכישלונות- מניצחון באליפות ועד לקבלת ציון נמוך במבחן, מזכייה בפרס יקר ערך ועד פרידה מבן זוג.  כיצד האירועים הללו ישפיעו עלינו? הספרות הפסיכולוגית מראה כי השפעתם של אירועים אינה קשורה לחומרתם או עוצמתם האובייקטיבית של האירועים במציאות, כי אם לפרשנות הסובייקטיבית שניתנת לאירועים.
המחקרים בתחום מסיקים כי הדרך בה אנשים תופשים את העולם- משמעותית הרבה יותר לאושרם מאשר נסיבות חייהם האובייקטיביות. המפגש עוסק בתפקידם של המיקוד (Focusing) והפרשנות ביצירת מציאות חיינו.​

7. הכרת תודה כדרך חיים

לאורך ההיסטוריה מסורות רוחניות, גישות פילוסופיות, ודתות כגון היהדות, נצרות, איסלאם, בודהיזם והינדואיזם,  הדגישו את חשיבותה של הכרת התודה. הכרת תודה מוגדרת כתחושה, רגש או גישה הנובעים מהכרה ברווח עתידי, עכשווי או שנתקבל בעבר. היכולת להכיר תודה הינה הפוכה מתפיסת המציאות כמובנת מאליה. היא מעוררת אותנו ומאפשרת לנו לראות את יופיו של העולם, את יופיים של חיינו ואת פלא הבריאה. מחקרים רבים מעידים כי תרגילים פשוטים בתחום הכרת התודה הניבו שיפור משמעותי בתחושות שביעות הרצון והרווחה הנפשית של בני אדם. מטרת המפגש לספק כלים ולטפח את תחושות הכרת התודה וההערכה בקרב המשתתפים.​

8. חוזקות אישיות

תיאוריות לגבי מהותו של האופי הטוב, הופיעו כבר לפני אלפיים שנה, והינן בעלות שורשים עתיקי יומין במוסר, בפילוסופיה ובדת. בשנים האחרונות העיסוק המחקרי באופי, מידות טובות ותכונות מוסריות זוכה לעניין מחודש, כאשר הושקעו מאמצים רבים בזיהוי חוזקות, המקדמות רווחה נפשית ושגשוג. חוזקות הוגדרו כתכונות אופי חיוביות, בעלות בסיס ערכי, הניתנות לרכישה ולטיפוח במהלך השנים. מטרת המפגש לאפשר למשתתפים לזהות את חוזקות האופי שלהם- התכונות המייצגות את כישרונתיהם הטבעיים ומעניקות להם כוח והתלהבות.   בנוסף, המפגש נועד להגביר את מודעות המשתתפים לתחומי חיים בהם ניתן ומומלץ לעשות שימוש בחוזקות האופי המאפיינות כל אחד.​

9. הצבת מטרות אישיות ויישומן

אנשים המציבים לעצמם מטרות נוטים להיות על סמך הספרות המחקרית שמחים יותר ומצליחים יותר. עם זאת, לא כל המטרות משיגות את אותה התוצאה. לעיתים, אנשים מוצאים עצמם משתעבדים למטרה מסויימת, ההופכת אותם לפחות שבעי רצון מחייהם. במפגש זה נעסוק בהצבת מטרות מותאמות לעצמי (Self concordant goals), הנובעות מתוך צורך פנימי ועניין חזק. כמו כן, נעסוק בניסוח ותכנון של מטרות אישיות משמעותיות המבוססות על חוזקות אישיות, שיניבו מימוש עצמי ורווחה נפשית.​

10. גוף ונפש בעבודה החינוכית

שאלת הקשר בין גוף לנפש בה מרבים לדון בשנים האחרונות, אינה נחלת עידן זה בלבד. היפוקרטס, גדול המרפאים והפילוסופים של יוון העתיקה, ו"אבי הרפואה המערבית", טען כי "חשוב יותר לדעת איזה מין אדם נושא את המחלה, מאשר לדעת איזו מחלה יש לאדם". ההשפעות ההדדיות של תהליכיים נפשיים וגופניים נחקרות רבות בעולם הפסיכולוגיה בעשורים האחרונים. מחד, הנפש מושפעת מהגוף – כך שירידה בתפקוד הבריאותי עשויה לגרום לפגיעה במצב הרוח ולעיתים לסימפטומים נפשיים. מאידך, הגוף מושפע מהנפש - בהתאם לקשרים שנמצאו בין משתנים פסיכולוגיים כמו הפרעות במצב הרוח ומצבי מתח פנימיים לבין מחלות כרוניות. המפגש מוקדש לסוגיית  האיזון בין גוף ונפש ומקומם של שינה, תזונה, אימון גופני, איזון רגשי וקשיבות פנימית בעשייה החינוכית ובחיים האישיים.​

11. לחץ וזרימה

יש המאפיינים את אורח החיים המודרני כ”תקופת הלחץ”. נושא הלחץ פופולארי כיום בכל העולם המערבי, כאשר אורח החיים ההישגי ורווי הציפיות פוגם באיכות חייהם ובריאותם של אנשים רבים ברחבי העולם. הספרות הפסיכולוגית מרבה לעסוק בשאלה: "מדוע תופעת הלחץ כה שכיחה כיום?". למרות שלשאלה זו ערך מחקרי רב וחשיבות גבוהה, היא אינה מספיקה בכדי להבין את התופעה בכללותה. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית עוסקים בשאלה נוספת: "מהם מאפייניהם של אותם בני אדם המצליחים לנהל אורח חיים בריא, שליו ומאושר?". המפגש עוסק בכלים מבוססי מחקר המאפשרים למתן את חווית הלחץ ולהגביר חוויות של זרימה (Flow) ושלווה בקרב המשתתפים.​

12. פרפקציוניזם וקבלה עצמית

עבור פרפקציוניסט, החיים הינם מרדף בלתי פוסק אחר הישגים. פרפקציונזם כרוך בחתירה אובססיבית למושלם שנקשרה לא פעם בספרות המחקרית להפרעות מצב רוח ולהפרעות אכילה. פרפקציונזם הומשג אף כאוייבם של היצירתיות, הפרודוקטיביות, הטוב, והבריאות הנפשית. פרפקציונזם עוצר את התקדמותם של אנשים במהלך ביצוע משימות, בשל עיסוק מופרז ומתיש בפרטים, ופוגם ביכולתם לבחון את המשימה  ממבט על. בנוסף פרפקציונזם נקשר בספרות המחקרית לחשש גבוה מפני כישלון. המפגש עוסק בסוגיות של ביקורת המיוחסת לעצמי ולזולת, לצד קבלה עצמית, ודן ביכולת ההתמודדות עם כישלונות והצמיחה מהם, באמצעות מקרי בוחן של דמויות מוכרות מתחומי המדע, הפוליטיקה והספורט במהלך ההיסטוריה.​

13. מערכות יחסים ותמיכה חברתית

שני חוקרים מרכזיים בספרות הפסיכולוגיה החיובית ביצעו מחקר שהתמקד באנשים מאושרים באופן קיצוני אשר הושוו לקבוצת ביקורת של אנשים שאינם מאושרים
(Diener & Seligman, 2002). כשבחנו החוקרים את מאפייני הקבוצה המאושרת, גילו כי היא נבדלת באופן קיצוני בדיווחיה על חיים חברתיים עשירים ומספקים. הם התאפיינו במערכות יחסים קרובות ובחברויות אינטימיות. ממצאים דומים נתקבלו ממחקרים בתחום העמידות. אוכלוסיות שנמצאו במצבי משבר וסיכון גילו יכולת התמודדות ותפקוד טוב, חרף הנסיבות הקשות, במצבים בהם חשו תמיכה חברתית או משפחתית חזקה. מערכות יחסים חיוביות תומכות הינן התשתית לעמידות, להתמודדות ולרווחה נפשית. מטרת המפגש לקדם מערכות יחסים חיוביות עם חברים, בני משפחה, וגורמים נוספים בקהילה, ולעודד את יצירתן של סביבות תפקוד חיוביות.​

 

14. סובלנות הקשבה וקבלת האחר

התייחסות האדם לפרטים וקבוצות באוכלוסיה מהווה חלק מהתשתית הנפשית והערכית המצויה בבסיס תחושות הסיפוק, האהבה והאושר. משפטו המפורסם של ולטיר (פילוסוף וסופר צרפתי) - "אני שולל מכל וכל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר"- מייצג את תמצית ערך הסובלנות- ההכרה בכבודו של האדם ובחירותו להיות שונה מאחרים, להאמין, לחשוב ולנהוג על פי דרכו,  ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, צבע ואמונה. מטרת המפגש להעצים את רגישותם ומעורבותם של המשתתפים בתהליכי קידום פרטים וקבוצות באוכלוסיה. ​

15. תעביר את זה הלאה

לעיתים חולף לידינו אדם זר, המעניק במחווה אנושית מתנה לחיינו. "כמו הקשישה שהחזירה אתמול את ארנקך, כמו ילד קטן שהראה לך את הפלא שבדבר הקטן, כמו העני שהציע לחלוק עמך את ארוחתו. כמו העשיר שהראה לך שהכל באמת אפשרי אם רק מאמינים או כמו זר שהזדמן במקרה, בדיוק כשאיבדת את דרכך" (יוסי קדמי).
מחקרים מעידים כי התנהגויות של נתינה למכרים, תורמת תרומה מהותית להגברת תחושת האושר. המפגש נועד לספק מרחב לשיתוף מהתובנות והתהליכים שהתרחשו במהלך התוכנית, מפרספקטיבה אישית ובינאישית, תוך העלאת אפשרויות ליישומי התובנות והתהליכים בתחום החברתי והקהילתי.​


לצפייה בסילבוס כקובץ PDF לחץ כאן

 
להתעניינות בתכנית פסיכולוגיה חיובית בבתי ספר צרו קשר במייל  apraisman@idc.ac.il או בטלפון 09-9602785, 09-9602486