25/12/2011
לרשימת החדשות המלאה
שרים ואישי ציבור בכירים השתתפו בוועידת השלטון המקומי השנייה במרכז הבינתחומי הרצליה


 

 נשיא המדינה שמעון פרס, פתח היום (ג', 20.12.11) את הוועידה השנתית השנייה של השלטון המקומי בנושא "לקראת שלטון מקומי עצמאי", שארגן מרכז השלטון המקומי ובית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. במושב הפתיחה של הועידה השתתפו פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, פרופ' דוד נחמיאס, יו"ר ועדת ההיגוי של הוועידה, ופרופ' אלכס מינץ, דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה.

נשיא המדינה שמעון פרס, שנשא דברים בפתח הועידה, אמר כי "מבחינה חברתית – השלטון המוניציפאלי מהווה את החזית החברתית הראשית, חבריי ראשי הרשויות, אל תישאו עיניים כלות למשרד האוצר. כי הוא לבדו אינו מסוגל להושיע.

כדי לגבור על אי הצדק החברתי, יש לגייס את הציבור כולו. כדי לעורר ערבות הדדית מתנדבת, נחוצה הנהגתכם אתם.  השלטון המקומי צריך לשאת על כתפיו את הצדק החברתי. עם שאין לו אוצרות טבע, לומד את סוד אוצרות האדם."

נשיא המרכז הבינתחומי פרופ' אוריאל רייכמן, אמר כי "גם אם היה שלטון מרכזי למופת, חיוני היה לתת הסמכויות והכלים הטובים ביותר בידי ראשי הערים ומועצותיהם, קל וחומר כאשר מהח"כים ומהשרים נשמעות בשורות כה דלות, שהרי הם פועלים להעברת חוקים המפלגים את המדינה ומחלישים את המוסד האמיתי היחיד המפקח עליהם- בית המשפט. לא צריך כשרון בלשי כדי להיווכח בכשלים המוסריים ובקידום אינטרסים אישיים של פוליטיקאים לפני השירות הלאומי אליו התחייבו. החלשת בית המשפט העליון הוא אולי אינטרס של חברי כנסת – בוודאי לא של כלל הציבור. בגלל עיוותי השיטה הקואליציונית רמת המשילות אצלנו נמוכה, והיציבות תלויה בשיקולי תחבולנות של קידום מפלגתי. בתוך כך מתקשים ראשי הערים לעבוד מול הממסד בירושלים, שהוא מפוצל, מלא תככים פוליטיים ואינטרסים זרים." פרופ' רייכמן הוסיף כי "יש להיאבק לשינוי שיטת הממשל. זה יביא ליציבות ויכולת משילות, להקטנת מספר המפלגות ולנציגות אזורית בכנסת. תבנית השינוי החוקתי נבנתה כאן בבינתחומי בהובלת פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' דוד נחמיאס ואנוכי. ראוי שראשי הערים והמועצות המקומיות יצטרפו אף הם למאמץ לתקן סוף סוף את פני הממשל".

 

שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, תקף את התנהלותה של הפקידות הממשלתית וכן את העדר מדיניות הפנים אשר הובילו לאסון הכרמל: "במשך שנים מנעו פקידים זוטרים במשרדי הממשלה כל פעולה לחיזוק מערך הכבאות, והם ממשיכים למשוך בחוטים מאחורי הקלעים ללא הפרעה, ואולי אף להוביל לאסון הבא. היעדר מדיניות פנים בישראל ושלטון הפקידות הגובר, גרמו לנו להבין שהשנה הבאה חייבת להיות שנת העצמאות של השלטון המקומי. אין לנו ברירה אלא לקחת את האחריות לידינו, כי נדמה שממשלת ישראל שכחה לעשות זאת". בהמשך התייחס בוחבוט להתנערותה של הממשלה מחובותיה, וציין את נוהל התרומות החדש כדוגמה מובהקת לכך: "כאשר אנו מדברים על עריצות הפקידות ועל המסירות שלנו לשיפור איכות החיים של אזרחי ישראל, אין אנו יכולים להתעלם מנוהל התרומות – נוהל זה מבקש למנוע תרומות לרשויות המקומיות לטובת תחומים כמו חינוך, רווחה וקידום נוער, שבהם המדינה לא עושה ולא פועלת. אנו חייבים לעשות לכך סוף, כי שיטת הממשל היא זו שיוצרת את מרחב הפעולה העודף לפקידות."

 

פרופ' אלכס מינץ, דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה העלה מספר סוגיות לדיון, בהן: מדוע בחר מגזין טיים במפגין העולמי כאיש השנה שלו לשנת 2011? מהן הסיבות להתפרצות הפגנות גלובליות אלו דווקא עכשיו וכיצד זה שייך לכם ראשי השלטון המקומי בישראל? "לאחרונה יצא לי לשוחח עם שלושה פרופסורים מאוניברסיטת הרווארד שהשתתפו בכנס שארגנתי כאן בבינתחומי על שורשי המחאה העולמית. זיהינו ארבעה גורמים עיקריים: הקפיטלים המצוי תחת מתקפה; כיום אויב צבאי בטחוני משמעותי גלובלי שאנשים דואגים ממנו לכן, בוואקום שנוצר, לפני שאירן הופכת לגרעינית אפשר היה להציף ואף להשחיל לויכוח הציבורי העולמי נושאים חברתיים כמו המאבק על יוקר המחיה, מחירי הדיור מרקיעי השחקים בישראל למשל וכדומה. ידוע שאירועים ביטחוניים מכסים ומאפילים על נושאים חברתיים; המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008 והמשכו בווריאציות אחרות אך דומות באירופה כיום, לא מאפשר לפוליטיקאים ולקובעי מדיניות ל"מכור" אופק כלכלי-פיננסי מבטיח לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך לאלו שנפגעו מהמשבר כלכלית; הגורם הרביעי - הרשתות החברתיות המאפשרות גיוס מסיבי, ארגון המוני ויעיל והפצה המונית של מסרים אטרקטיביים לציבוריים גדולים. 

בישראל אנו עדים לאחרונה למספר גלים ומגמות ולא רק זו של המחאה החברתית. לאחרונה אנו עדים למיעוט שמנסה לכפות בצורה לא דמוקרטית את רצונו על הרוב בנושאים כמו הדרת ואפליית נשים שראויה לכל גינוי, מתקפה על שני עמודי התווך והקונסנסוס בחברה הישראלית: בית המשפט העליון, וצה"ל— אמנם מתקפה של בודדים, מתקפה על ערוצי תקשורת, על ארגונים שונים, וכדומה.

ראש הממשלה אמר לאחרונה שעל העולם הערבי עובר גל אסלמי, אנטי ליברלי, אנטי דמוקרטי. גם בישראל רואים יותר מניצוצות של גל אנטי-ליברלי, אנטי-חילוני, אנטי דמוקרטי, אנטי מגדרי. בראיה אקדמית סוציולוגית אפשר לאמר שהגבולות בין המגזרים החרדי לחילוני, בין השוק החופשי למשק פחות חופשי, בין מגמות ליברליות לאנטי ליברליות מטשטשים תוך כדי ערעור הסטטוס קוו והתערבות לפעמים בוטה של מגזר אחד בספרה ומרקם ואופי החיים של האחר.

לשלטון המקומי יש חשיבות רבה מאוד לשימור גבולות הגזרות בשורה של תחומים ונושאים כלכליים-חברתיים ציבוריים בישראל שכן מדובר על אופייה של המדינה ועוד יותר חשוב—על לכידותה והסולידריות הקריטית כל כך שלה. זהו סקטור גדול מאוד דומיננטי וחשוב ובעל יכולת יזום וביצוע במדינת ישראל.

  

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום בנעילת הוועידה השנתית השנייה של השלטון המקומי בנושא "לקראת שלטון מקומי עצמאי", שארגן מרכז השלטון המקומי ובית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. ריבלין התייחס לתיקון שאסר על ראשי עיריות ומועצות מקומיות לכהן גם כחברי כנסת ואמר: "מדובר בניגוד עניינים, אני מתנגד להחזרת הגלגל לאחור. ואולם, התיקון הרצוי לחוק, גבה גם מחיר לא רצוי: בעקבותיו נפגע הקשר הישיר והבלתי אמצעי של נבחרי הציבור עם שולחיהם". ריבלין המשיך ואמר: "ישנו פתרון מבני לניתוקה של הכנסת מהעם והוא שינוי שיטת הבחירות ושילוב רכיב אזורי בבחירות לכנסת". ריבלין התייחס לשיטת הבחירות ואמר: "רק שילוב רכיב אזורי, יכול להבטיח מתן פה גם לאינטרסים מקומיים, שבתוכם שלובים וכרוכים ממילא, אינטרסים חברתיים-כלכליים. שיטת בחירות חצי אזוריות, מבטאת את האיזון הראוי שבין מתן מענה לצורך האזורי והמקומי, לבין החובה הדמוקרטית לשמור על הקולות שאינם נספרים, כך שלא ירדו לטמיון".

"לאחרונה שמענו, על  יוזמה אזרחית חדשה של קבוצה מכובדת, ששמה לה למטרה את שינוי שיטת הממשל. ייצוב, שינוי או תיקון השיטה, הפכו כבר מזמן ל"תעשייה". ואולם, זאת מתגלה כתעשייה שאינה מצליחה למצוא פתרונות לבעיות שבגללן קמה. כך היה במקרה של "הבחירה הישירה" האומללה שאת מחירה, אנחנו משלמים עד היום. מהלך זה הביא מכת מחץ על מבנה הגושים, ומאז ועד היום מורכבת הכנסת מרסיסי מפלגות. שינוי שיטת הבחירות, ולא שינוי שיטת הממשל, היא הדרך אפשרית היחידה". עוד באותו עניין אמר ריבלין: "כנסת עם רכיב אזורי, תהיה כנסת מקומית יותר וחברתית יותר. כנסת, שבה הפריפריה, הפערים החברתיים, התשתיות הלאומיות, השירותים הציבוריים, חלוקת העוגה התקציבית, תחום הדיור והמנהל, לא ידחקו עוד לשולי סדר היום בשם הסכסוך המדיני בטחוני. ערך הייצוגיות יישמר, והיציבות השלטונית תחוזק. השינוי המבני הזה, הוא שלב חיוני ומרכזי במימושו של "צדק חברתי"".

 

ריבלין התייחס לדו"ח מבקר המדינה העוסק בליקויים בשלטון המקומי, ואמר: "אתמול קיבלתי ממבקר המדינה את הדו"ח העוסק בליקויים בשלטון המקומי. השריפה בכרמל הוכיחה לנו איך אירוע בעל אופי מקומי, הופך באחת, לאירוע אסטרטגי בעל אופי ארצי ולאומי". ריבלין הוסיף, כי: "אני מאמין, כי תיקון שורשי של הליקויים בשלטון המקומי כפי שהם מופיעים בדו"ח מבקר המדינה, מותנה בקיומם של נציגים אזוריים בשורות הכנסת". בנוסף, ריבלין התייחס למחאה החברתית, ואמר: "מוקדם מדיי, ושגוי, לקבור את המחאה החברתית שרק החלה את תפקידה. ועדת טכרטנברג שכונסה בעקבות המחאה, העלתה שורה של פתרונות כלכליים, למצוקות, ואולם, פן נוסף והכרחי בפתרון מצוקות אלה, הוא במענה לבעיה מבנית במערכת הפוליטית בישראל, והיא היעדר ייצוג אמיתי לקולות המחאה החברתית. רק שילוב של רכיב אזורי יוכל להבטיח עיסוק בסדר יום אזרחי, וייצוג הולם לקולות המחאה בין שורות הכנסת".

 

שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ נשא דברים ונאלץ להתייחס בתחילת דבריו למספר אנשים מהקהל שניסו להפריע לנאומו בקריאות ביניים כגון שאינו מתייחס לפתרון הבעיות החשובות כמו הדיור הציבורי. שטייניץ התרגז וכינה אותם "בריונים" ו"אלימים". גם יו"ר השלטון המקומי שלמה בוחבוט נחלץ לעזרתו ודרש שיוציאו את המפריעים מן האולם. בנאומו אמר כי "ישנו מאבק לא קל להורדת הארנונה לרשויות המקומיות ואני פונה אליכם, ראשי הרשויות המקומיות, שתשתתפו במאבק. מוגשות הצעות חוק במטרה לבטל את הארנונות לסקטורים שונים ואם זה יקרה זה יפגע קשות ברמת השירותים שהשלטון המקומי ייתן. אבל בסופו של דבר אם לא יהיה לשלטון המקומי הכנסות הוא לא יוכל לספק שירותים לתושבים ולכן חשוב להגן על הכנסות השלטון המקומי, שחשובות לא פחות מאלה של המדינה ולכן אנו בולמים הצעות חוק פופוליסיטיות שיפגעו בשירותים שאזרחי מדינה מקבלים מאנשי השלטון המקומי". עוד הדגיש שטייניץ כי "יצרתי כלל חדש בתחילת השנה, שאומר שכל בקשה להעלאת ארנונה עד 3%, מאושרת אוטומטית במשרד האוצר. אין מצב שהאישור מתגלגל בין הפנים לאוצר. אם זה יצליח אגדיל את האחוזים".  שטייניץ מנה את הצלחות האוצר השנה בכל הנוגע לרשויות המקומיות: "תאגידי המים, בעיה שנראתה חסרת פתרון, בעזרת מס' ראשי ערים, נפתרה. אפשרנו לראשי רשויות לעמוד בראש התאגידים ויצרנו מצב הוגן בין תאגידי המים לרשויות המקומיות. "גם בנושא הסדרות השתתפות המדינה בהסעות תלמידים יש התקדמות. המסגרת סוכמה ויהיה פתרון בקרוב. "נושא חלף היטל ההשבחה- הגענו להסדר בו יהיה תשלום של כמיליארד שקל, מתוכם כ-150 מליון שקלים לרשויות חלשות. כך הסדרנו שלושה נושאים מרכזיים ובעייתיים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי ויצרנו דיאלוג שאינו פשוט אך פורה. עובדה שבחלק מהנושאים הצלחנו להתקדם ולפתור בעיות שהייתי סקפטי בנוגע לפתרונן".

שטייניץ התייחס למצב הכלכלי העולמי הקשה: "זוהי תקופה לא קלה לכלכלה העולמית וגם אנחנו עלולים להירטב מהטייפון הזה. חששנו שנספוג מכה קשה בגידול באבטלה, בסגירת עסקים- בעיקר בפריפריה, ועוד. אך במדיניות אנטי משברית נועזת הצלחנו לבלום במידה רבה את המשבר הדרמטי ובעוד שבאירופה ובאמריקה משתוללת אבטלת המונים של עשרה ועשרים אחוז, בישראל היתה דווקא בלימה והורדת האבטלה בישראל והיתה צמיחה יחסית גבוהה ואף השקעות בענפי המשק הריאלים של ישראל, שהן גבוהות יותר מאשר היה לפני המשבר. עם זאת איננו בנמל מבטחים- המשבר בעולם נמשך ובעוד חודש חודשיים נדע אם גוש היורו יתפורר או ישמור על אחדות כלכלית ומוניטרית. זה גם מאיים על כלכלת ישראל ואנו רואים סימנים להאטה אפשרית בצמיחה הכלכלית. יש להמשיך ולהגן במאמץ אדיר על אושיות הכלכלה גם בשנה שנתיים הקרובות, בכדי להימנע מלהגיע למצב של אירופה, בה יש קיצוץ בבריאות, בחינוך, בתשתיות, בתמיכה בסטודנטים, בקצבאות ילדים וגם בתמיכה בשלטון המקומי. "אני מבטיח שאני והממשלה ובשותפות אתכם נמשיך לנווט באחריות הנדרשת כדי לשמור על כלכלת ישראל.  התרופה הכי נכונה למשבר כלכלי היא להמשיך להשקיע ולצמוח". שטייניץ התייחס למגבלות שהוטלו על התרומות ואמר כי לא נכון למנוע תרומות מרשויות מקומיות בתואנה שכל תרומה היא בגדר שוחד. כל עוד אין תן וקח ישירות אלה סתם תרומה שניתנת לצורך יח"צ, או לשיפור תדמית, זה בסדר. העיקר שיתרמו לרשות המקומית, לחינוך, לתרבות וכו'. אני אברר כיצד ניתן לתרום למפעלים שונים ברשויות המקומיות ובישראל בכלל".

 

שר החינוך גדעון סער שנאם בוועידה, אמר כי "החינוך הציבורי חשוב משום שהוא מסמל את מה שהמדינה נותנת באופן שוויוני, בלי קשר לרמת ההכנסה של ההורה, כלומר יש בכך ערך חברתי. שבירתו של החינוך הציבורי תביא אותנו להקצנת הפערים הכלכליים והחברתיים. אם יבודדו מי שבא מבית מבוסס לכזה שאינו, זה ייצור אקסלרציה של ההשגים הלימודיים, הקצנה של הפער הכלכלי חברתי וירסק את החברה הישראלית. סער הבהיר כי "בניגוד לרושם המתקבל, יש הרבה פחות בקשות להן נענה משרד החינוך בכל הנוגע לחינוך פרטי: רק 28% מהבקשות התקבלו, לעומת שנים קודמות, בהן התקבלו 40% מהבקשות ואני סבור שהדרישה נבלמת. בעבר היה חשש להתעמת עם הורים חזקים במערכת החינוך. לא עוד.

בנוסף הציע כי "צריך להמשיך לגוון את מערכת החינוך, למשל בתוכניות לימוד נוספות. המערכת לא צריכה להיות אחידה בצורה קיצונית. למשל לחינוך הממלכתי דתי, בו יש ויכוחים בהקשר לרמת ההחמרה הדתית, יש לתת מגוון של מענים, כי אם לא נוכל לתת מגוון מענים, זה ידחוף לחינוך פרטי או לחרדי. חיזוק החינוך הציבורי כרוך במאבקים ואנו מוכנים לכך".

 

ביומה השני של ועידת השלטון המקומי, נשא דברים שר הפנים, אלי ישי והתייחס בדבריו לתרבות השלטון הקלוקלת בשלטון המרכזי ולרצונו להוביל שינויי חקיקה ביחסים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. בנוסף, הביע השר ישי ביקורת על כך שפקידים שקיבלו את סמכותם מן השרים, מביאים לכך שכיום כמעט ואין לשרים שיקול דעת. "אני רוצה לדבר על תרבות השלטון וחוק הרשות המקומית כי זה מטריד לא רק את ראשי הרשויות אלא גם אותי. אני מכיר היטב את החיכוך בין שני השלטונות, את התנהלות השלטון המרכזי ואת המטלות שהשלטון המרכזי מטיל על השלטון המקומי, לפעמים ללא כיסוי. וזה הרגע שאנחנו לקראת שבר: או שנביא פתרון ענייני או שיהיה משבר. בעשור האחרון יש שינוי דרמטי - פגיעה בדמוקרטיה וביכולת של השלטון המקומי לתפקד ולקבל החלטות. מי שוותיק זוכר מה היה לפני עשור והיכולת אז לקבל החלטות ולבצע אותן, לעומת המצב היום שבו אי אשר לפתח את הרשויות. הסמכויות שהיו אז לשרים זה לא מה שיש היום. מה שיכולתי בעבר לעשות בקדנציה אחת – לא ניתן היום לעשות גם בשתי קדנציות."

"אני חושב שצריך לתת את הכוח והסמכויות לשלטון המקומי, לנבחרי הציבור והציבור ישפוט אותם, ומי שיפעל לא נכון יועמד לדין. אבל אי אפשר להתייחס לכולם כחשודים! ותאמינו לי אני לא רוצה להאשים את היועצים, החשבים והמבקרים. אני מאשים קודם כל אותנו השרים והח"כים. היום כל דבר קטן אסור לעשות וזה הזוי! את תרבות השלטון הקלוקלת הזאת חייבים לתקן! אני בעד קידום תיקונים בחוק הרשויות המקומיות, שמטרתן להחזיר את הכבוד לנבחרי הציבור ולהחזיר את היכולת לשלוט,  ואני מוכן יהיה להוביל את זה! חייבים לתת לכם לשלוט. היום יש קריטריונים אבל השלטון המקומי לא מקבל את המענה האמיתי מהשלטון המרכזי. האוצר מקצץ, וגם כשאתם כבר מקבלים משהו לוקחים לכם את זה בחינם!"

"אני מציע להקים צוות של שלטון מרכזי ומקומי עם משפטנים ושר לשעבר, או שופט בדימוס. נקים ועדה פנימית שלנו ונגיש תיקונים והצעות לחוק הקיים. בואו נתעסק השנה בתרבות שלטונית! בואו נקדם עד השנה הבאה הצעת חוק טובה, נכונה ומתוקנת, שתעשה סדר בתרבות השלטון וביחסים שבין השלטון המקומי לשלטון המרכזי."

 

המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, נשא דברים ביומו השני של הוועידה: "אני שמח לראות שאין פה הדרת נשים. אני לא מגיע ממקום של שנאת דת אבל אני לא רוצה שהדת תהפוך לשנאה. ההקצנה הזו אינה במקומה, לשבת מאחור? איפה נשמע כדבר הזה?" שיטת הממשל הנוכחית היא כמעט בלתי אפשרית, עדיין צריך ייצוג שבטי אבל לא יכול להיות שאחוז החסימה כל כך נמוך. במצב הנוכחי, מפלגת שלטון שהיא 22% מהח"כים ובכל רגע נתון היא זקוקה ל 29% נוספים של ח"כים סקטוריאלים כדי להעביר החלטות. בכל העולם למפלגת השלטון יש רוב בפרלמנט.

עוד הוסיף המשנה לראש הממשלה,  השר סילבן שלום "אין גם היגיון בכך שראש הממשלה צריך את אישור הכנסת לשינויים בממשלתו במהלך קדנציה על מנת לשמור על יציבות, יש להגביר את יכולת המשילות של ראש הממשלה".

השר שלום אמר כי החוסן של השלטון המקומי נפגע לפני 15 שנה כשמנעו מראשי הרשויות להיות ח"כים, מה שגרם לכך שכל הנושאים הנוגעים לרשויות המקומיות אינם מקבלים את המקום הראוי בכנסת – כי אין לראשי הערים אצבעות. "יש לבטל את החוק לפיו ראש עיר לא יכול לכהן כחבר כנסת. הדבר הביא לפגיעה ביכולתם של ראשי הרשויות להשפיע בכנסת. בסופו של יום אין להם את האצבעות עבור הנושאים החשובים שהם מקדמים. תפקיד השלטון המקומי הוא כבד ומשמעותי ביותר שכן ראשי השלטון המקומי נוגעים באזרחים ומטפלים בנושאים האזרחיים. כבר שנים שאני קורא למעבר לחשיבה אזרחית במדינת ישראל, חייבים לשים את הנושאים האזרחיים בראש סדר היום הציבורי. יש לתת דגש חזק יותר על נושאים כמו חינוך, בריאות, תשתיות ופריפריה . יש לתת משקל רב יותר לנושאי הפנים במדינה חשוב להבין שחוסן לאומי אינו רק חוסן ביטחוני הוא גם חוסן חברתי" עוד הוסיף שלום כי החזון שהציב לשנים הבאות הוא הבאת 600,000 מתיישבים נוספים לנגב ולגליל בעשור הקרוב.

המשנה לראש הממשלה סיפר על בית הספר לרפואה אשר נפתח באוקטובר האחרון ובו לומדים כבר 127 סטודנטים גלילים ראשונים. "בית הספר לרפואה מייצר 5000 מקומות תעסוקה נוספים הוא מביא לשדרוג מערכת הבריאות בכל אזור הצפון. בשנה הקרובה תיפתח גם המסילה הכפולה לבאר שבע , דבר אשר יקצר את זמני הנסיעה באופן דרמטי.  אנו פועלים בכל תחומי החיים על מנת לחזק את הפריפריה ולמשוך אליה תושבים נוספים זו היא משימה לאומית ציונית מהמדרגה הראשונה.

בימים אלה אנו עומדים בפני החלטה גורלית בנושא הקמת שדה תעופה בינלאומי שני בישראל. קיימים כיום שני מיקומים אפשריים האחד במגידו והשני בנבטים שבנגב.  ההחלטה על הקמת שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל בנגב הינה החלטה אסטרטגית אשר תשים את הנגב על המפה העולמית. הקמת שדה תעופה בנבטים ייצר אלפי מקומות תעסוקה וייתן תנופה כלכלית אדירה לנגב. כל ראשי הרשויות תומכים בהחלטה זאת וכך גם גורמים נוספים כמו הגופים הירוקים ועוד. ההתנגדות מגיעה מצד משרד הביטחון. אמשיך לפעול במלוא המרץ על מנת  ששדה התעופה הבינלאומי השני יוקם בנבטים ולא בשום מקום אחר. זו היא בעיניי הדרך להגשמת החזון הציוני".