03/08/2009
לרשימת החדשות המלאה
כנס "בחירות ומשילות בישראל: המשכיות מול שינוי" בהשתתפות חברי כנסת
בכנס השתתפו ח"כ מנחם בן ששון וח"כ גדעון סער מועדת חוקה, חוק ומשפט ופרופ` סיימון היקס, מומחה בעל שם עולמי למערכות בחירות ולפוליטיקה השוואתית

בכנס שהתקיים ב- 14 בדצמבר 2008, במסגרת סדנאות הרצליה לשיפור המשילות בישראל, של בי"ס לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, השתתפו ח"כ מנחם בן-ששון, ח"כ גדעון סער, פרופ' אוריאל רייכמן, פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' דוד נחמיאס וראש עריית הרצליה, הגב' יעל גרמן, ודנו בליקויי הממשל ובשינויים המבניים הדרושים ערב הבחירות לכנסת, והציגו את הצעותיהם לשיפור המשילות בישראל. המשתתפים בפאנל הסכימו כי דרוש שינוי בשיטה הנהוגה כיום, וכי שינוי השיטה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל ראש ממשלה שייבחר ולהוות חלק מקווי היסוד של ממשלתו.

אורח הכבוד בכנס היה פרופ' סיימון היקס מאוניברסיטת London School of Economics. היקס הינו מומחה בעל שם עולמי למערכות בחירות ולפוליטיקה השוואתית. לאחרונה סיים היקס מחקר מקיף בנושא בחירות ושיטות ממשל, הכולל את מדינת ישראל והמערכת הפוליטית בישראל. במהלך הכנס יציג את ממצאיו, הכוללים, בין היתר, המלצות לפתרון משבר המשילות בישראל. תוצאות סימולציה שערך פרופ' היקס, של הבחירות בישראל בשנת 2006 עם חלוקה לאזורים הצביעו על כך שהמפלגות הגדולות היו מקבלות מספר מושבים גבוה יותר בכנסת וכתוצאה מכך הייתה מתאפשרת הקמת ממשלה יציבה יותר.


את הערב פתחה הגב' יעל גרמן, ודיברה על השינויים בשלטון המקומי עקב שינוי שיטת הבחירות המקומיות והוסיפה שיש ללמוד מהתהליכים שקרו בשלטון המקומי בעקבות המעבר לפתיחה ישירה.

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה וממייסדי "חוקה לישראל", דיבר על השינויים הדרושים לדעתו בשיטה הקיימת כיום, שגורמת לדבריו לאי יציבות וחוסר המשכיות. הוא דיבר על קשיי התפקוד של הממשלות עקב חוסר היציבות השלטונית ועל כך שממשלה בישראל מחזיקה בממוצע פחות משנתיים, שרבים מהשרים אינם מכהנים יותר משנה, דבר המביא לחוסר יכולת תכנון וקשיים רבים בהוצאה לפועל של תכניות. לדבריו של רייכמן, כל זה גורם לכך שההתנהגות הפוליטית של שרים היא מוטת תקשורת ולא מוטת אסטרטגיה, ושבפועל ישנן רפורמות רבות שתקועות לאורך שנים ללא.

בהתייחסו למשילות, אמר רייכמן, שהשיטה הקואליציונית מקשה על המשילות בכך שראש ממשלה נבחר צריך להתפשר על המדיניות שלו ולפזר תיקים בין מפלגות יריבות, ובפועל 70% מהחלטות הממשלה אינן מבוצעות.

לדברי רייכמן, השינוי בשיטה צריך לכלול בין היתר, את המרכיבים הבאים: יש למנות את ראש הרשימה שזכתה במס' הקולות הרב ביותר בבחירות לתפקיד ראש הממשלה, פיזור הכנסת צריך להתבצע על ידי ראש הממשלה, או על ידי רוב של 73 חברי כנסת, יש להגדיל את הרוב הנדרש בהצבעות אי אמון, יש לחזק את הסמכות והאחריות של ראש הממשלה ולמנות חלק מהשרים לפי כישורים ולא רק על בסיס נאמנות פוליטית-אישית.

לדעתו של חה"כ גדעון סער, הבעיה העיקרית בשיטת הבחירות הנכחית היא אובדן האמון, הניכור, שהציבור חש כלפי המערכת הפוליטית. לדברי סער, חוסר אמון שכזה נגרם כתוצאה מכך שלאזרח בישראל אין כמעט יכולת להשפיע על תוצאות הבחירות, והייאוש של אזרחי ישראל מעצם חוסר האפשרות לשנוי הינו מסוכן למשטר הדמוקרטי בכך שהוא מביא לירידה חדה באחוזי ההצבעה. לדבריו של סער, הפתרון הוא מהלך של רפורמה בשיטת הבחירות באופן שיינתן כוח לאזרחים לבחור במישרין נציגים שיהיו אחראים כלפיהם. אפשרות אחת, לדבריו, היא הכנסת מרכיב אזורי לשיטת הבחירות, דבר שלדעתו ישפר את מרכיב איכות הנבחרים, יוביל להחזרת אמון הציבור ויחזק את המפלגות הגדולות מה שיגביר את היציבות השלטונית. אפשרות נוספת היא בהנהגת שיטת פריימריס דומה לזאת שבארה"ב, ולאפשר לציבור להשתתף בפריימריס ללא הצורך בחברות במפלגה מסוימת, שיטה שתגרום לציבור להרגיש כשחקן שותף במשחק הדמוקרטי. שינוי נוסף שצריך לבצע לדעת סער, הוא העלאת אחוז החסימה, ובכך להביא לגושים גדולים יותר.