08/09/2009
לרשימת החדשות המלאה
דברי השרים משה (בוגי) יעלון ודן מרידור בכנס של המכון למדיניות נגד טרור


להלן עיקרי הדברים שנשא היום, 8.9.09, משה (בוגי) יעלון, סגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים בכנס הבינלאומי התשיעי של המכון למדיניות נגד טרור
(ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה:
"בשנים האחרונות, בעקבות הצלחות ונסיגות שביצעה ישראל, מאפייני הטרור המאיים על ישראל ממשיכים להשתנות באופן משמעותי. המאפיין המרכזי של האיום נכון להיום הוא שארגוני הטרור נמנעים מלפתוח במתקפת טרור חדשה כנגד ישראל לאחר מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". הם מתמקדים בצבירת נשק ומתכוננים לסיבוב נוסף, תוך שהם מנצלים את המעורבות הדלה מצד גורמים שונים באזור ובעולם אשר אמורים למנוע את הוצאתו לפועל.
כדי להתמודד עם המאפיינים החדשים של הטרור, עלינו לחזק את הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי והביטחון הציבורי בצדקתנו. כאשר טרוריסטים גורמים נזק פיסי ופסיכולוגי לאוכלוסיה אזרחית, נחישות ציבורית חשובה באותה מידה כמו עליונות צבאית. כדי לקדם חוסן שכזה, אנו זקוקים למנהיגות חזקה שיכולה לשכנע את הציבור שניתן להתגבר על טרור וכי יש להילחם בו עד להכנעתו, אף אם זה ייקח זמן וידרוש מאיתנו הקרבה ומערכת חינוך שבונה נחישות ציבורית ומקדמת חזון לאומי."

דן מרידור, סגן ראש הממשלה והשר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית:
"הדין הבינלאומי פותח בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר ישראל היתה הקורבן האולטימטיבי שלה ושל הגישה הבלתי אנושית שהונהגה במהלכה. לאחר מכן נוסחה אמנת ג'נבה. אפילו במלחמות המוצדקות ביותר, יש גבולות למה שמותר לעשות. דיני מלחמה יושמו באופן שיטתי, אך בשנים האחרונות פותחו 3 שיטות שבאמצעותן הדין הבינ"ל  נוהג ביחס למלחמה. הראשונה קשורה בבתי הדין הבינ"ל שהוקמו על ידי האו"ם, כמו במקרה של רואנדה או יוגוסלביה. אנשים הובאו למשפט על ידי האו"ם בעבור פשעים שלכאורה בוצעו בזמן שהיו בשלטון. השנייה קשורה במדינה הלוקחת על עצמה סמכות שיפוט בינלאומית ושופטת אנשים שאינם אזרחי מדינתה בגין ביצוע פשעי מלחמה חמורים שלא בוצעו בשטחה. השלישית היא הקמתו של בית דין פלילי בינ"ל בהאג בשנת 2002
על בסיס אמנת רומא. לבית הדין יש סמכות להביא למשפט אנשים, קצינים, אזרחים, בגין ביצוע פשעים כנגד דיני המלחמה. באופן כללי, חשוב שמי שעוסק בעניינים אלה לא יישאר ללא אמצעי אכיפה, אך האופן שבו נעשה בזה שימוש פוליטי, הוא מקור לדאגה רבה.
השאלה היא האם דיני המלחמה בעניינים שבין צבאות של מדינות מתאימים גם ללוחמה בטרור. כיצד נלחמים באנשים הנלחמים בך בתוך אוכלוסיה אזרחית ושאינם צבא אך משתמשים בנשק. קל מאוד לשבת בהאג או בבי"ס למשפטים בהרווארד ולתת עצות. אנחנו נדרשים להיאבק בטרור בהצלחה ולשמור על רמה מסויימת של אנושיות. זו איננה רק שאלה של מוסר. עבור ישראל מדובר בשאלה אמיתית במובן הזה שהעולם אינו עדיין עולם של צדק. אף חייל אמריקאי או בריטי לא הובא בפני בית הדין בהאג. מדינות פחות חזקות עשויות להגיע להאג וממשלתן לא תוכל לעשות דבר בעניין. אני חושב שצריך לחשוב מחדש על השאלה הזאת – כיצד נלחמים בטרור. לא הכל מותר, אנחנו לא מעוניינים להתיר כל דבר. חלק מהדברים שאסורים במלחמה רגילה צריכים להיות מותרים במלחמה נגד טרור. ישראל לא צריכה להסתיר את מעשיה, היא צריכה לפתוח את הדברים לדיון. יש צורך בפתיחות ובכנות בסוגיה חשובה זאת של דין בינ"ל, שאנחנו רוצים להיות חלק ממנו, אך עליו לאמץ לעצמו את האתגרים של הלחימה החשובה בטרור. אנו חיים בעת של שינויים. ארגונים מוצאים שקשה להם לאמץ שינויים הקשורים בדיני מלחמה. זוהי חובתנו וזכותנו להבין את השינוי ולעשות כל מה שביכולתנו לשנות ולשמור על ערכינו אל מול אתגרי הלחימה בטרור."